בוהק-חברה לציפוי בע"מ נ' עריית חולון

החלטה

(בהודעת חדילה מטעם המשיבה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006)

ביום 6.4.11 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"). הבקשה עניינה השבת כספים שהמשיבה גבתה ממנה ביתר כארנונה, בניגוד להוראות חוקי ההקפאה ומבלי שהתקבל לכך אישור מאת שר האוצר ושר הפנים (להלן: "השרים").

תמצית בקשת האישור

המבקשת מחזיקה בנכס המסווג כמבנה תעשייה המצוי בתחום שיפוטה של המשיבה.

ביום 10.5.95 אישרו השרים באופן חד פעמי הטלת תוספת ארנונה לפי סעיף 11 בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 (להלן:"חוק ההסדרים"), בשיעור של כ – 10% למבנים למלאכה ותעשיה, לסככות ולקרקע תפוסה באיזור תעשייה. מדובר באישור חד פעמי עד לסוף שנת הכספים 1995. אישור השרים להטלת "תוספת ארנונה" מיום 10.5.95 ולשון סעיף 11 לחוק ההסדרים מחילים את התוספת רק מיום מתן האישור ועד סוף שנת הכספים לגביה אושרה. למרות העובדה שבשנת 1995 אישרו השרים הטלת תוספת ארנונה חד פעמית, כללה המשיבה את תוספת הארנונה לשנת 1995 בבסיס המס באופן שהמבקשת חויבה בגינה גם בשנים 1996 – 2010. בפועל, תעריפי הארנונה שנקבעו לנכסים מסוג תעשיה בצו הארנונה לשנת 1996 כללו שיעור העלאה מותר של 11% לפי תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1996), התשנ"ו – 1995, "העלאה חריגה" בשיעור 10% שאושרה על ידי השרים ביום 16.6.96, וכן "תוספת ארנונה" שניתנה בשנת הכספים 1995 בשיעור של 10% נוספים. הכללת "תוספת הארנונה" שניתנה לשנת 1995 בלבד, בבסיס המס של שנת 1996 מהווה העלאה שלא כדין בשיעור של 10%. המשיבה ידעה כי המסלול להעלאת ארנונה הקבוע בסעיף 11 לחוק ההסדרים המכונה "תוספת ארנונה" שונה מהמסלול הקבוע בסעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים המכונה "העלאה חריגה" שאינו מוגבל לשנת המס לגביה ניתנת ההעלאה.

המבקשת מבקשת לייצג במסגרת התובענה את "כלל הנישומים אשר שילמו למשיבה ארנונה בעשרים וארבע החודשים שקדמו להגשת התובענה בתעריף מבנים לתעשיה ומלאכה, סככות לתעשייה ומלאכה וקרקע תפוסה באזור תעשיה".

ביום 5.7.11 הודיעה המשיבה על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9(ב) בחוק (להלן: "הודעת החדילה").המשיבה תמכה את הודעתה בתצהיר מטעם גזבר העירייה, יצחק וידבסקי.נוסח הודעת החדילה הינו כדלקמן:"המשיבה... מתכבדת להודיע לבית המשפט הנכבד, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק... כי חדלה מהגביה שבשלה הוגשה ביום 6.4.2011 התובענה שבתיק זה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית... הודעת החדילה מבוססת על אישור השרים (שר האוצר ושר הפנים) מיום 23.12.2010 (להלן: "אישור השרים") אשר ניתן מכוח סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים")."

תמצית הודעת החדילה

החל משנת 2010 חדלה העירייה מהגבייה שיוחסה לה והחלה לגבות על פי סכום תעריפי מוגדר שאושר באישור השרים. בהתאם לאישור מועצת העירייה בישיבתה מיום 29.11.09, שלחה העירייה ביום 19.1.2010 לשרים "בקשה לשינוי סיווג / תת סיווג ו/או העלאה חריגה ו/או הפחתה חריגה בארנונה לשנת 2010" בה התבקשו השרים לאשר לעיריה גביית ארנונה בהתאם לסמכותם בסעיף 9(ב)(2) בחוק ההסדרים ובתעריפים שצוינו בצו המיסים כפי שהתקבל בהחלטת המועצה מיום 29.11.09 (להלן: "צו המיסים"). סעיף 4.1 בהצעת העיריה לצו ארנונה לשנת 2010 מתייחס ל"ארנונה כללית על מבנים המשמשים למגורים לתעשייה ולמלאכה".

אישור השרים ניתן ביום 23.12.10 וחל, בהתאם להוראות סעיף 9(ב)(2) בחוק ההסדרים, מראשית שנת הכספים בה ניתן קרי מיום 1.1.2010. החל מיום 1.1.2010 חדלה העירייה מהגבייה האסורה הנטענת על ידי המבקשת ביחס לשנת 2009 והחל משנה זו היתה רשאית לגבות ארנונה בהתאם לתעריף שאישרו לה השרים שהפך לבסיס הארנונה לשנים הבאות.

בהתאם לאישור השרים היתה רשאית העירייה לגבות החל מיום 1.1.2010 סכום של 109.15 ₪ למ"רבמבנה תעשייה. בשנת 2010 גבתה המשיבה מהמבקשת סכום של 108.07 ש"ח למ"ר. בשנת 2011 התווסף לסכום זה, עדכון תעריף בהתאם לסעיף 9(ב) בחוק ההסדרים, בשיעור 1.4%, קרי סכום של 1.53 ₪ למ"ר ובסך הכל 110.68 למ"ר.

החל משנת 2010 חדלה העיריה מהגבייה שיוחסה לה והחלה לגבות על פי סכום תעריפי מוגדר שאושר באישור השרים. בשנת 2011 עודכן סכום זה בהתאם לנוסחת העידכון שבחוק ההסדרים. על כן ממילא חדלה העיריה מהגבייה האסורה הנטענת.

מסעיף 6 בחוות הדעת שצרפה המבקשת עולה כי המבקשת ידעה, מיום 23.12.10 לכל המאוחר, כי העירייה גובה ארנונה על פי דין ועל פי אישור השרים.

על פי הפסיקה אין חשיבות לשאלה אם החדילה נעשתה ביוזמתה של הרשות או מכורח הנסיבות. התוצאה היא החשובה. כמו כן לא נדרש כל קשר סיבתי בין הבקשה לבין הודעת החדילה. החדילה יכולה להתבצע לפני הגשת הבקשה.

תמצית תגובת המבקשת

המבקשת מתנגדת להודעת החדילה מהנימוקים הבאים: המשיבה לא הודיעה כי חדלה מגביית היתר בשל העילה שבשלה הוגשה התביעה. העילה בבסיס התביעה היא כי תעריפי הארנונה לתעשייה אינם חוקיים מאחר שבסיס המס כולל "תוספת ארנונה" שהטלתה אושרה בשנת הכספים 1995 וזאת מבלי שנתקבל אישור השרים לכך. אישור השרים בהודעת החדילה לא הכשיר את העילה שבבסיס התביעה. בהתאם לבג"צ 4225/95 לקסן (ישראל) בע"מ נ' עיריית אילת (20.4.97) אישור השרים אינו חל על עניין שהשרים לא התבקשו במפורש לאשרו. השרים לא אישרו את תעריפי הארנונה באופן שיכללו את תוספת הארנונה משנת 1995. המשיבה לא ביקשה מהשרים אישור להעלאת הארנונה (בדרך של אישור בסיס המס באופן שיכלול את תוספת הארנונה משנת 1995) אלא המשיבה ביקשה מהשרים להפחית את תעריפי הארנונה לתעשייה. מפרוטוקול ישיבת מועצת העיר של המשיבה מיום 29.11.09 (בה אושר צו המיסים לשנת 2010) נלמד כי ראש העיר הבהיר לחברי מועצת העיר כי הכוונה להפחית את הארנונה בכדי להביא לעיר מפעלים חדשים.

תמצית תשובת המשיבה לתגובת המבקשת

בקשת המבקשת עניינה גביית הארנונה ב – 24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה ונטען כי גבייה זו הייתה שלא כדין. הודעת החדילה התבססה על אישור השרים (החל רטרואקטיבית מיום 1.1.2010) ומהווה את בסיס הארנונה ממועד זה ואילך. אישור השרים מיום 23.12.10 שינה את המצב החוקי אליו התייחסה הבקשה, ו"החדילה" התבצעה בפועל 5 חודשים לפני הגשת הבקשה. שינוי המצב החוקי מהווה "חדילה" לכל דבר ועניין. לצורך "הודעת החדילה" מה שרלבנטי הוא מה שאושר על ידי השרים ולא מה עמד בבסיס האישור. אישור השרים היה אישור של תעריף ספציפי אותו היתה רשאית העירייה לגבות ממועד תחולת האישור. אישור השרים ניתן בהתאם לסמכותם בסעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים והתוספת הופכת לבסיס הארנונה.

ביום 20.9.11 הוריתי למשיבה להודיע אם הודעת החדילה כוללת חדילה גם לגבי הנכסים מסוג "סככות לתעשייה ומלאכה" ו"קרקע תפוסה באזור תעשייה" – שכלולים בבקשה, אשר לגביהם לא ניתן אישור השרים מיום 23.12.10. בתשובתה אישרה המשיבה כי אישור השרים אכן מתייחס רק ל"מבני תעשייה" וכי אינו מתייחס ל"סככות לתעשייה ומלאכה" ו"קרקע תפוסה באזור תעשייה". ואולם – לטענתה, המבקשת מחזיקה רק בנכס מסוג מבנה תעשייה ועל כן הודעת החדילה היא שלמה לעילת המבקשת. למבקשת אין עילה לגבי נכסים אחרים.